פסק-דין בתיק ע"ש 557/08

הועדה הפסיכיאטרית בביה"ח מזרע החליטה ביום 4.6.08 להאריך את הוראת האישפוז לגבי המערער עד ליום 4.9.08, כסמכותה לפי סעיף 10(ג) לחוק לטיפול בחולי נפש התשנ"א - 1991, ועל כך מלין המערער אשר באת כוחו מטעם הלשכה לסיוע משפטי טוענת כי איננו חולה נפש כהגדרתו בחוק.

מדובר באדם שכבר היה מאושפז 8 פעמים בעבר. האישפוז האחרון הוא מכח הוראת אישפוז שניתנה ביום 22.5.08 ובמכתב מנהלת המחלקה של ביה"ח מיום 27.5.08 מתואר כי הוא הובא לביה"ח מזרע לאחר שהשתולל קשות בבית, ניסה לחנוק את אמו, התפשט  עירום, הרביץ, וניסה לקפוץ מהחלון. בעת קבלמו מצא הפסיכיאטר כי הוא במצב פסיכוטי ולאחר מכן גם אירע אירוע נוסף כשהוא התפרץ קשות לחדרה של מנהלת המחלקה, ניסה לתקוף אותה, קרע מסמכים שהיו מונחים על השולחן, השליך חפצים, טען שהחתימה זוייפה ודרש שחרור מיידי.

במחלקה בה הוא מאושפז היה צורך בהשגחה מיוחדת עקב התנהגות אלימה ובלתי צפויה לאחר שהוא התפרץ במחלקה מספר רב של פעמים וכל  יום כמעט היה צורך להגבילו. יומיים לפני כן הוא ניסה לתקוף את האח המשגיח עליו, בפניו, בעזרת סיגריה דלוקה. עוד נרשם כי סף הגירוי נמוך, ההתנהגותו לא צפויה, הוא חסר תובנה ושיפוט, ולפיכך ביקשה הרופאה להמשיך ולאשפזו.

בהמשך לכך, בהחלטה הקודמת של הועדה מיום 28.5.08, הוחלט לדחות את עררו לאחר שהסיכון בו הוערך ברמה גבוהה והוסבר כי "מדובר במטופל השרוי במצב פסיכוטי פעיל אלים כלפי הסובבים. ישנן מחשבות (שוא) והתנהגות אובדנית. זקוק להמשך טפול ואישפוז במסגרת הנוכחית."

לקראת הדיון בועדה מיום 4.6.08 עמדה בפני הועדה הערכת הרופאים המטפלים במערער מיום 2.6.08. הם מפרטים כי הוא חסר כל תובנה להתנהגותו האלימה. סובל מהפרעת אישיות קשה "כעת נמצא במצב פסיכוטי עם מחשבות שוא של יחס ורדיפה כלפי בני משפחה וצוות המחלקה. מתנהג בצורה אלימה, חסרת שיפוט ומסוכנת ביותר. זקוק לטיפול במסגרת הנוכחית. אנו מבקשים להאריך הוראת אישפוז."

בדיון מיום 4.6.08 אישר המערער כי חנק את אמו אך הסביר כי לא רצה להרוג אותה. דיווח על שימוש בסמים ועל נסיונות רבים אובדנים בעבר. בא כוחו טען כי הוא אינו סובל ממחלת נפש והסתמך על הערכות קודמות של רופאים מביה"ח שער מנשה ולענין המסוכנות טען שהוא לא התכוון להרוג את אמו ולכן ביקש לשחררו.

הועדה מצאה  את המערער במהלך הבדיקה, כמגלה מחשבות שווא של יחס, חסר כל תובנה למצבו ולהתנהגותו האלימה שעלולה היתה להיגמר במות אמו. משיב תשובות לא לענין עם פגמים ברורים במהלך החשיבה, השיפוט והשיקול היו לקויים האפקט שטוח ולא תואם.  הסיכון בו לעצמו ולאחרים הוערך ברמה גבוהה ומכאן ההחלטה להאריך את האישפוז לעוד 3 חודשים. הוסבר בנימוקי הוועדה כי "מדובר בחולה השרוי במצב פסיכוטי פרנוידי כאשר ברקע שימוש בסמים, ואישיות אנטי סוציאלית המלווה בהתנהגות אימפולסיבית ואלימה ועקב כך מסוכן סיכון פיזי ומידי כלפי הזולת."

האבחנה הרפואית היתה: Multiple drug use psychotic disorder.

ב"כ המערער טוען כי אין במערער הסיכון הנדרש לצורך הארכת האשפוז. טענה זו יש לדחות ומקובלת עלי הערכת הועדה לאור האירוע שהביא לאישפוז כי הוא מסוכן לאחרים ויש בו סיכון פיזי מיידי כלפי הזולת.

באשר לטענה כי המערער איננו חולה ולבקשה להעמידו לבדיקה בפני פאנל של 3 פסיכיאטרים שיבדקו אותו ויחליטו אם הוא בכלל חולה ושהחוק חל עליו:

החוק איננו מגדיר מהי מחלת הנפש שבגינה יבוא המטופל בגדרו של "חולה" במובן החוק כך שהחוק יחול עליו. כל מה שנכתב הוא כי חולה פירושו "אדם הסובל ממחלת נפש". מקובל כי מצב נפשי פסיכוטי פעיל הוא מחלת נפש או ביטוי של מחלת נפש אשר מצדיק אישפוזו של חולה במסלול האזרחי בבית החולים לחולי נפש כך שהחוק חל עליו כל זאת בתנאי שכתוצאה ממחלתו זאת, מן המצב הפסיכוטי הפעיל בו הוא שרוי, "פגום, במידה ניכרת, כושר שיפוטו או כושרו לביקורת המציאות."

תנאים אלה התמלאו במערער. כהחלטת הועדה הוא שרוי במצב פסיכוטי פעיל. התמלאו גם שאר התנאים שהחוק דורש, ולפיכך החוק חל עליו וטענה זו נדחית.

ראוי היה לפני העלאת הטענה האמורה, כי ב"כ המערער תבסס את הטענה הזאת בהערכה רפואית, חוות דעת רפואית מטעמו של פסיכיאטר בר סמכא המתייחסת למצב הנוכחי בו שרוי המערער אם הוא במצב פסיכוטי אם לאו. הערכה כזו לא הוגשה ואין די בטענות באשר להערכות של רופאים אחרים בעבר כדי לבסס בקשה להקים פאנל של רופאים כדי לבדוק אותו מחדש, זאת שעה שהחלטת הועדה נראית בעיני סבירה.

הערעור נדחה.

ניתן היום, ג' בתמוז, תשס"ח (6 ביולי 2008), במעמד הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: